הבתים שלנו

בית רן גואילי

הסיפור של רן גואילי

רן (רני) גוְאִילִי (11 בפברואר 1999) יס"מ נגב של משטרת ישראל.

ב־ 7 באוקטובר 2023 שהה רן גואילי בביתו ביישוב מיתר בחופשת מחלה, למרות זאת יצא מביתו להלחם, הוא הצטרף לסא״ל גיא מדר ויחד הם הצילו עשרות משורדי הנובה, לאחר מכן שבו השניים לעלומים כדי לסייע לחבריו של גואילי, ונקלעו שם למארב שבו נפצעו שניהם, גואילי בידו וברגלו.
לדברי חבריו, הפגין קור רוח יוצא דופן, דיווח להם על פציעתו והתריע מפני תנועת מחבלים, עד להודעתו האחרונה בשעה 10:39.

הוא המשיך להילחם, ובמקום שבו נחטף נמצאו גופות של 14 מחבלים. גופתו נחטפה לרצועת עזה על ידי מחבלי חמאס.

בינואר 2026 אותרה הגופה ברצועת עזה, במהלך מבצע "לב אמיץ", והובאה לישראל. הוא היה האחרון שהושב מבין החטופים במלחמת חרבות ברזל.

ההנצחה

לאחר חטיפתו ולאות הוקרה על עוז רוחו הוענק לו הכינוי "רני מגן עלומים" סמוך לקיבוץ הוצב שלט הנושא את התואר הזה, ובו נכתב כי גואילי ניהל קרב גבורה עילאי, ובכך הציל את חייהם של חברי  התואר מבטא את בחירתו להילחם לבדו מול כוחות מחבלים עדיפים, תוך שהוא ממשיך להשיב אש גם לאחר שנפצע, עד שאזלה לו התחמושת.

הביטוי "ראשון לצאת, אחרון לחזור", שאותו טבעה אימו לאחר השבת יתר החטופים, הפך למזוהה עם רן גואילי, לאור התייצבותו המהירה בחזית עם פרוץ הקרבות בשבעה באוקטובר, וסגירת המעגל בחזרתו כחטוף האחרון שהושב לישראל.

לזכרו ולהנצחתו של רן גואילי הי״ד הקמנו את בית רן גואילי

הצטרפו אלינו למאמצים שלנו לספק בית למי ששומר על הבית שלנו.

בתרומה קטנה שלכם נמשיך ונקיים את מצוות ארוח החיילים הבודדים